בחולון נמנע אסון ברגע האחרון: כך עוצרים את קריסת הבניין הבאה

הבניין שקרס בחולון העלה לכותרות את חשיבות מתן תשומת לב לאיכות המבנה בו אנו חיים. סדקים, בטון מתקלף, יסודות חשופים - כולם מהווים נורות אזהרה. מומחי חברת אאורה להתחדשות עירונית מסבירים מהן 3 הפעולות שכדאי לעשות בבניינים ישנים ומה הפתרון שישאיר את החשש מאחור

בשיתוף מרכז הנדל"ן
הבניין שקרס בחולון העלה את הנושא לכותרות (צילום: ראובן קסטרו)

נושא חיזוק המבנים עלה לכותרות בתקופה האחרונה על רקע קריסתו של בניין מגורים בחולון ופינוי מבנים נוספים ברחבי הארץ מחשש שיקרסו. למרות מה שנדמה, קריסה של בניין או כל מבנה אחר לא מתרחשת כרעם ביום בהיר וקודמים לה כמה וכמה סימנים מקדימים, ביניהם סדקים, שוני בגובה המבנה, יסודות שנחשפים לאורך השנים ועוד. נשאלת השאלה: מהן הפעולות שיש לבצע כדי לחזק את המבנה ולמנוע את הקריסה הבאה?

מומחי חברת אאורה להתחדשות עירונית עם שלוש עצות מצילות חיים:

פנייה אל גורם מקצועי - אם אתם רואים סדקים במבנה המגורים שלכם, חשוב לפנות למהנדס רישוי כדי לבדוק לעומק את הנושא. יכול להיות שמדובר בסדקים בני תיקון, אולם ישנם מקרים בהם אותו גורם מקצועי יאבחן כי מדובר בסדק שעלול להוביל לקריסת המבנה כולו. חשוב לדעת שבנייני המגורים בישראל אמורים לעמוד על תילם כ-50 שנים. ברחבי הארץ ישנם מבנים רבים שעברו כבר מזמן את גיל 50, וגם עליהם רואים את סימני הגיל. בניגוד למדינות אירופאיות רבות, שם שיפוץ מבנים הוא חלק משגרת התחזוקה שעושה המדינה, בישראל זו הפעם הראשונה שיש צורך אמיתי בשיקום וחיזוק מבנים.

הקפדה על עמידה בתקנים - בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, קריסה של מבנה יכולה להיגרם מעומס יתר המוטל על היסודות. כך למשל, בתקופת הקורונה במרפסות רבות הותקנו בריכות עבור הילדים שנאלצו לבלות ימים ארוכים בבית. כתוצאה מכך מוטל על יסודות הבניינים עומס שהם לא אמורים היו לעמוד בו מלכתחילה, מה שעלול לפגוע ביציבות המבנה ואם מדובר בבניין שיסודותיו ממילא רעועים כיוון שהוא עומד על תילו עשרות שנים, המשקל העודף עלול לגרום לנזק בלתי הפיך.

איך מונעים את המקרה הבא? (צילום: ראובן קסטרו)

בדיקה תקופתית בכל 3-5 שנים - בישראל אין חוק המחייב בדיקה שכזו, אולם על נציגי הדיירים (ועד הבית או חברת הניהול של הבניין המשותף) מוטלת החובה לוודא שאכן הבניין ראוי למגורים ולהיות ערים לשינויים המתרחשים בו לאורך השנים. אמנם פנייה לגורם מקצועי אשר יבחן את בטיחות המבנה כרוכה בעלות כספית שמתחלקת בין הדיירים, אולם כאשר חושבים על החלופה - קריסתו של המבנה - ברור כשמש מה הבחירה הנכונה.

"בניגוד לשנים קודמות בהן הפתרון שהוצע למבנים מסוג זה היה תמ"א 38 והתגלה כלא יעיל לאורך זמן, היום כבר ברור לגמרי שרוב הציבור בישראל מעוניין בבנייה חדשה, מודרנית, כזו שמתאימה למאה ה-21", אומר עו"ד יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעל השליטה בחברת אאורה.

"את מקומם של המבנים שאמורים היו לעבור תמ"א תופסות תוכניות פינוי-בינוי, שמאפשרת שידרוג של המגורים ובה בעת נותנות מענה גם לתשתיות עירוניות, בנייה ירוקה, תחבורה ציבורית, מבני תעשייה, פארקים ירוקים ומפיחה חיים חדשים באזורים שנבנו בחלק מהמקרים עוד לפני קום המדינה. התשובה הזו מאפשרת לדיירים להיות בטוחים שהמבנה בו הם גרים הוא יציב, בטוח, ובנוי בהתאם לסטנדרטים הגבוהים ביותר שקיימים כיום בתחום הבנייה. מבנים אלו עמידים בפני רעידות אדמה, כוללים ממ"דים אשר יכולים להגן במקרה של מלחמה, מצוידים במעליות ובטכנולוגיות מתקדמות שהופכות את החיים להרבה יותר איכותיים וחשוב מכך - הרבה יותר בטוחים".

אונו ואלי, פרויקט התחדשות עירונית של חברת אאורה (צילום: יח"צ)
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully