פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הרגע שהכי מפחיד אתכם בפרויקט פינוי-בינוי והדרך לנצח אותו

      הרגע שבו הדיירים עוזבים את הדירה לפני הריסתה מעלה חששות רבות לגבי העתיד. עו"ד אילן גלזר, מומחה בהתחדשות עירונית, מסביר באולפן מרכז הנדל"ן איך מפיגים את חשש הדיירים ומהו הצעד שיש לנקוט כדי שהפרויקט יתקדם מהר יותר

      הרגע שהכי מפחיד אתכם בפרויקט פינוי-בינוי והדרך לנצח אותו
      צילום ועריכה: וואלה! NEWS

      השלב הקשה ביותר עבור הדיירים בכל פרויקט פינוי-בינוי הוא היציאה מהדירה שלהם בטרם הריסתה. ההבטחות גדולות והחלומות קורצים, אבל לא קל לראות איך הורסים את הבית הנוכחי כדי לבנות עתיד שעלול להביא עמו קשיים לא מעטים עד שייכנסו לדירה החדשה. עורך הדין אילן גלזר, מומחה להתחדשות עירונית, הגיע אל אולפן מרכז הנדל"ן כדי לשוחח עם עורך אתר מרכז הנדל"ן דרור מרמור, על הדרך שאותה עושים הדיירים בפרויקט פינוי-בינוי.

      "פרויקטים של התחדשות עירונית מסוג פינוי-בינוי הם מורכבים וממושכים, לוקחים הרבה מאוד זמן ומעוררים לא מעט חששות אצל הדיירים", אומר עו"ד גלזר, "אפשר לחלק את החששות האלה לשלושה. האחד, התמורה ולוחות הזמנים. 'איזו דירה אקבל?' 'איפה היא תהיה ממוקמת?' ''כמה זמן יארך הפרויקט?'".

      "החשש השני נוגע למימון הפרויקט", אומר עו"ד גלזר, "'האם אצטרך להוציא כספים מהכיס?' 'האם אקבל שכירות מלאה כשאשכור דירה?'. החשש השלישי הוא מפני התחייבויות כלליות, כלומר בטחונות, ומעלה שאלות דוגמת 'האם אקבל את הדירה בסוף התהליך?' 'מה יקרה אם היזם יפשוט רגל?'".

      "את החששות מפני השכירות אפשר לחלק לשני חלקים", מפרט עו"ד לגזר, "חשש אחד הוא שהדיירים משכירים את הדירות שלהם ורוצים לדעת שבמהלך הפרויקט יקבלו את אותם דמי שכירות והחשש השני הוא דיירים שגרים בפרויקט ורגילים לסביבת מגורים זאת ועליהם לחפש דירה". במקרה שכזה שמאי קובע את גובה השכירות והיזם מבצע התאמות. הדיירים שמשכירים את הדירות יקבלו בהתאם להסכמים את אותם דמי שכירות והיזם יצטרך לדאוג לדיירים אשר גרים בדירות שלהם לדירות חלופיות.

      "מהניסיון שלנו רוב הדיירים נרתמים מהר לפרויקטים כאלה", מוסיף עו"ד גלזר, "יש קבוצת דיירים שהם סרבנים ויש להם חששות אמיתיים - אם זו אוכלוסייה מבוגרת שחוששת ממעבר לדירה אחרת ואם אין פתרון במסגרת החוק אז אנחנו מוצאים פתרונות נקודתיים. יש כמה שלבים, ברור שכדי לפנות צריך לפנות 100% מהדיירים. במהלך הדרך, כדי שהפרויקט יתקדם צריך להגיע לרוב מסוים והפחתת הרוב לטובת הדייר הסרבן, תעזור לקדם את הפרויקטים האלה ותעזור להתגבר על הקבוצה השנייה שמערימה קשיים - הדיירים הסחטנים ש'יושבים על הגדר' ומצפים לתמורה גבוהה יותר מהיזם".

      הפחתת הרוב הדרוש לחתימה על הסכם תסייע בקידום פרויקטים של פינוי-בינוי וככל שיש פחות דיירים שמערימים קשיים והתנגדויות, כך יגדל הסיכוי שהפרויקט יתקדם כמתוכנן. "בפרויקטים שלנו הטקטיקה הזאת לא מצליחה לאותם דיירים ואנחנו מבהירים להם שאין איפה ואיפה ורק לנכים או לקשישים אנחנו מתייחסים בצורה אחרת ומענה מיוחד", אומר עו"ד גלזר.

      "תקופה של עשר שנים לפרויקט היא ארוכה מדי ואנשים מאבדים את הסבלנות בדרך", מסכם עו"ד גלזר, "צריך לעבוד על קיצור לוחות הזמנים".

      לאתר עו"ד אילן גלזר ושות'

      לעוד כתבות ועדכונים בנדל"ן לחצו כאן

      להורדת האפליקציה של מרכז הנדל"ן לחץ כאן