מדינת ישראל היא קטנה בשטחה, אבל אם מרימים את העיניים מהקרקע אל השמיים מגלים פתאום שטח עצום שאפשר לנצל. בשנים האחרונות ישראל בונה לגובה ומנצלת את האפשרות להקים מגדלים כדי להתגבר על מצוקת השטח. כמה גבוה אפשר להגיע? תכנון אדריכלי של מגדלים הוא פתרון לצפיפות אורבנית. לקראת קורס שייפתח במרכז הנדל"ן בנושא "מגדלים - בנייה לגובה 360" לאנשי נדל"ן וכדי להבין כיצד השינוי בא לידי ביטוי בהווה ועתיד לשנות את חיינו, הזמין עורך אתר מרכז הנדל"ן דרור מרמור את האדריכל גיא מילוסלבסקי מ"מילוסלבסקי אדריכלים" לשיחה על הצמיחה לגובה.
תל אביב אישרה לפני שנה את התכנית שלכם למגדל "בין ערים" בן 100 קומות, רמת גן אישרה מגדל בן 120 קומות, האם נגזר עלינו לגור במעין הונג קונג?
"לא נגזר על כולנו לגור במגדלי ענק, אבל כמו שאנחנו רואים את מדינת ישראל, כשאוכלוסייתה כתשעה מיליון נפש וב-2050 אוכלוסייתה תהיה כ-16 מיליון, באין קרקע המגורים יעלו למעלה. יש הבדל בין מגדל בן 100 קומות לבין הכלל והכלל הוא שיהיו מגדלים בני 40 קומות משום שהביקושים באזור המרכז יגדלו. חווית המגורים שלנו משתנה, אנחנו רוצים הכול קרוב ואזורי הביקוש ילכו ויצטופפו".
מגדלים אלה הם "עיר קטנה" ועלויות התחזוקה שלהם מטורפות, כבר יש אזהרות כי נבנים שיכוני העוני של המחר, שכן ייתכן שלדיירים לא יהיה כסף לממן מגורים בהם.
"יש הבדל בין מרכזי הערים לפריפריה. אם ינסו להקים מגדלים באזורים מרוחקים שבהם אין תשתיות תעסוקתיות ואין קרבה לבנק, מתנ"ס או משהו שנותן לתושב לחיות את השכונה זו תהיה טעות. באזורים שבהם ישקיעו בתשתיות היקפיות כוללות יהיה לזה חיים. התכנון הנכון הוא להיכנס למרכזי הערים ולשלב זאת עם התחדשות עירונית וכך לאפשר לדיירים פרטיות ונגישות לשירותים הציבוריים וגם אינטראקציה חברתית".
"אנחנו, כמתכננים שנוגעים בבנייה לגובה, מצליחים להגיע לאיזון בין אזור המגורים, שייתן פרטיות ושירותים לאותו דייר, לבין אותם שירותים ציבוריים שיהיו נגישים שכן אנחנו רוצים להימנע מתנועה ברכב. ברור לחלוטין שהאפשרות להביא למספר שימושים באותו מבנה או באותה שכונה יחזק את האפשרות של התושב ליהנות מאותם דברים".
לפרטים ולהרשמה לקורס לחצו כאן
לעוד כתבות ועדכונים בנדל"ן לחצו כאן
להורדת האפליקציה של מרכז הנדל"ן לחץ כאן
לגור ולעבוד במגדל בן 120 קומות? העתיד קרוב משחשבתם
בשיתוף מרכז הנדל"ן, בשיתוף מרכז הנדל"ן
28.5.2019 / 8:00