כיצד אפשר לעמוד על גודלו של שינוי בתחום מסוים? אחת הדרכים היא לבדוק איך השתנו הקונספציות שעומדות בבסיסו. אם נעשה זאת בתחום ההתחדשות העירונית נגלה שינויים משמעותיים בתפיסות רבות. אך החשוב שבהם לדעתי הוא השינוי בתפיסת מקומו של הדייר בפרויקט - מ"עוד גורם שצריך לקחת בחשבון" לפקטור החשוב והמשמעותי ביותר בפרויקט.
כשמתסכלים על ההתפתחות של תחום ההתחדשות העירונית רואים שבנקודת הפתיחה, אי שם בשלהי העשור הקודם, התהליך היה מאוד חד כיווני: היזם היה מביא לדיירים עורך דין מטעמו, מציג לדיירים חוזים מפתים (פעמים רבות חסרי תוחלת, לפחות מבחינה תכנונית) עושה כינוס אחד, מחתים את הדיירים ומכאן והלאה מקדם את העסק (או לא מקדם) במעמד צד אחד ומתוך תפיסה של הפרדה בין "הדיירים" לבין "היזם".
מיותר לציין, כי זו דרך עבודה שהניבה הרבה מפחי נפש וביזבזה להרבה אנשים הרבה זמן וכסף. בחברה להתחדשות עירונית זיהינו את הבעיה כבר יותר מעשור, ומאז ועד היום אנחנו פועלים מתוך תפיסה הפוכה לגמרי - מבחינתנו הדייר הוא לב הפרויקט. הוא עומד במרכז ובלעדיו אין פרויקט. אנחנו שם כדי ללוות אותו מתחילת התהליך ועד סופו, עד לקבלת המפתח לדירה החדשה. אנחנו רואים בדיירים הורים שלנו, אחים שלנו, ואנחנו מאמינים שרק אם נחשוב בצורה הזאת נוכל להגשים את החזון האמיתי של רעיון ההתחדשות העירונית.
פרויקט התחדשות עירונית כולל עשרות ולפעמים גם מאות דירות, בכל אחת מהן חיים אנשים עם סיפור משלהם. כעת קחו את התמונה הזו והכפילו אותה בעשרות - וקיבלתם את ממדי העבודה של החברה להתחדשות עירונית, שצפויה בשלוש השנים הקרובות להקים כ־000,1 יחידות דיור חדשות בפרויקטים להתחדשות עירונית.
בכל פרויקט כזה עליה להעניק תשומת לב לכל דייר ודייר. לא כל הדיירים זקוקים לאותה תשומת לב, אבל ישנם 3 סוגי דיירים שלהם צריך לסייע יותר: קשישים, אנשים הסובלים ממוגבלות ומשפחות צעירות עם ילדים קטנים. קשישים, לדוגמא, מבקשים לבלות את שנותיהם האחרונות ללא טלטלות. יש כאלו שגם פיתחו רגשות של ממש לבית שלהם, לקירות או אפילו לתמונות, ויש מי שמתקשים לבצע את עצם המעבר וזקוקים לסיוע. ומה לגבי הקשר העז לסביבה המוכרת: קופת החולים, תחנת האוטובוס הקבועה? לכל אלו היזם חייב להתייחס ולתת מענה.
כנ"ל לגבי דיירים בעל מוגבלות פיזית שזקוקים להנגשה בביתם - על היזם לספק זאת בדירה כדי להפוך את המעבר לאפשרי בעבורם. אך המורכבות הרבה ביותר במיזמי פינוי־ בינוי היא בקרב משפחות עם ילדים, שאצלן המעבר כרוך גם בשינוי מסגרות חינוכיות עבור הילדים ומציב מורכבות שהיזם חייב להתייחס אליה. אצלנו בחברה, חלק מהטיפול בדיירים כולל גם מציאת פתרונות בתחום הזה, ואפילו ארגון של שירותי הסעה לגנים ולבתי הספר.
יזם קשוב, שמטפל בדיירים, עונה לצורכיהם ומציע את הפתרונות המתאימים, מבטיח שהפרויקט יתקדם בצורה חלקה. זאת הסיבה שבגללה הטמענו אצלנו בחברה את תפיסת הדייר במרכז. זאת המצוינות שאנחנו מטפחים ולכן אצלנו אין דיירים סרבנים. שיטת "הלב השומע" שפיתחנו אצלנו, שנובעת מההבנה שהדיירים הם מרכז הפרויקט, התבטאה בבירור בפרויקט הגדול TLV NEXT ,שאותו אנחנו מובילים יחד עם חברת ב.ס.ר. בשד' לה גווארדיה 68-64 בתל אביב.
בפרויקט הזה כמעט %60 מהדיירים לא רצו לשתף פעולה. טל גולדשטיין, המנכ"ל שלצידי, ואנוכי, עשינו לילות כימים בשיחות עם דיירים בניסיונות למצוא פתרונות לכל הצרכים שהוצפנו בהם. פתרנו סכסוכים וריבים אמיתיים בין דיירים, ובסופו של דבר הצלחנו להביא פתרונות שהבטיחו לכל אחד את חלקו. עשינו "שלום בית" והפרויקט יצא לדרך.
הגישה שלנו מצליחה לצאת לפועל בגלל שאנחנו נגישים לדיירים ולא מתביישים לתת להם את מספרי הטלפון האישיים שלנו. אנחנו מנגישים לדיירים את החברה, וזה יתרון שמבדל אותנו ביחס לאחרים. אם יש אג'נדה שאומרת שהיזמים 'עושים טובה' לדיירים, אנחנו אומרים את ההפך: הם עושים לנו טובה. אנחנו באמת מאמינים: ההתחדשות העירונית היא בשורה לעם ישראל, פתרון הדיור הכי נכון בעולם שיש לו אלף ואחד יתרונות.
הכותב הוא עמי כחלון, מנכ"ל משותף בחברה להתחדשות עירונית.
לעוד כתבות ועדכונים בנדל"ן לחצו כאן
להורדת האפליקציה של מרכז הנדל"ן לחץ כאן
לאתר החברה