תנופת הבנייה העצומה בראש העין גורמת לבעיה שלא חשבו עליה

בעשור האחרון ראש העין מתפתחת בקצב מהיר. מי שעובר בה ובסביבותיה רואה מנופים רבים מיתמרים לשמיים ומקימים תחתם מגדלי מגורים. שכונות חדשות משנות את המרקם העירוני ומכניסים אוכלוסייה חדשה לעיר. ראש העין צמודה לגוש דן והיא היוותה הבטחה גדולה לפתרון מצוקת הדיור באזור המרכז. התכניות הן להגדיל את העיר פי שלושה מגודלה הנוכחי מבחינת כמות התושבים.

בשנת 2014 התחייבה מדינת ישראל בהסכם חתום לשווק 15,700 דירות, אבל התשתית שאמורה לעטוף את אותן שכונות חדשות נזנחה. עורך אתר מרכז הנדל"ן דרור מרמור יצא לבדוק מקרוב מהן הבעיות מהן סובלת ראש העין ב-2019 ומהם הקשיים שיוצרת התכנית הגרנדיוזית.

"יש תכנית שנבנתה לפני 15 שנה ונמצאת בתהליך של בנייה בשלבים מתקדמים ואומנם בלו"ז קצר, אבל הביקוש לדירות בארץ הוא יוצא מן הכלל ואני חושב שהממשלה עשתה דבר נכון כשהחליטה לאפשר את העניין הזה", אומר שלום בן-משה, ראש העיר ראש העין.

"לפני שלוש שנים, כשעברתי לפה עם העסק, הבנתי שיהיה פה הכול מהכול", אומר תושב אחת השכונות החדשות, "שיהיו קניונים, מדרחוב של חנויות. צריך אורך רוח וסבלנות".

"עיר שהייתה עם 10,800 משפחות לא יודעת לאכלס 2,500 משפחות בשנה", מצביע רז שגיא, חבר מועצת ראש העין, על הקושי עמו מתמודדת העיר בעקבות תנופת הבנייה והמחסור בתשתיות שיתמכו בה. "זה משנה את המרקם החברתי ויוצר מתחים חברתיים עצומים. בנוסף, התשתיות לא יודעות לשאת זאת. אין ביוב, אין כבישים, אין מתנ"סים וגני ילדים. הסכם הגג לא לקח בחשבון שכונות ותיקות בראש העין שבהם בתים ישנים בני 60 שנה".

ישנם בניינים בשכונות הוותיקות של ראש העין אשר סובלים מתשתיות מוזנחות של ביוב וצנרת ולתושבים יש תחושה שהם נשכחו בתוך תנופת הבנייה. "אנחנו נקבל כמאה מיליון שקלים לפיתוח מבני ציבור ולפיתוח ראש העין הוותיקה", אומר ראש העירייה בן-משה.

ראש העין של היום היא עיר שבה מוקמות "שכונות שינה" גדולות ויפות, אבל לא בטוח שבונים בה עיר עם מרקם חיים אורבני. בלי תעסוקה, בלי מסחר ובלי תכנון נכון של פתרונות תחבורתיים, התוצאה עלולה להפוך את העיר לפרבר שינה שקשה להיכנס אליו ולצאת ממנו.

לעוד כתבות ועדכונים בנדל"ן לחצו כאן

להורדת האפליקציה של מרכז הנדל"ן לחץ כאן