פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא רק תל אביב: הערים הלוהטות מבחינת פוטנציאל ההתחדשות העירונית

      ערים כמו בת ים, גבעת שמואל ואפילו בית שמש זוכות למספר גדל והולך של פרויקטים שונים של תמ"א. מהן התכניות שעתידות לשנות אותן? טל גולדשטיין, מנכ"ל משותף בחברה להתחדשות עירונית, מפרט לגבי התכניות ושיתופי הפעולה הנרקמים בתחום

      חוף הסלע, העיר בת ים (ShutterStock)
      הדיירים זוכים לדירה חדשה בבניין חדש, לסביבת מגורים משודרגת, ולמבנים ומוסדות שעונים על צורכי היומיום. בת ים (צילום: ShutterStock)

      בשנים האחרונות, עוד ועוד פרויקטים של התחדשות עירונית לסוגיה הולכים ומתרבים באזורי הביקוש בישראל, אבל לא רק בהם. תל אביב ורמת גן הן אמנם שיאניות ההתחדשות העירונית, אבל במבט קדימה שתי ערים אלו מתחילות למצות את עצמן בכל הנוגע לפוטנציאל התחדשות עירונית. בהתאם לכך, היזמים פונים לעבר ערים אחרות שגם בהן - לא מפתיע - אחוז גדול של דיירים שמעוניינים בהשבחת הנכס.

      ערים כמו בת ים, גבעת שמואל ואפילו בית שמש זוכות למספר גדל והולך של פרויקטי התחדשות עירונית - פינוי-בינוי, תמ"א 38/1 ותמ"א 38/2 - בהם כל הצדדים יוצאים מרוצים: הדיירים זוכים לדירה חדשה בבניין חדש, לסביבת מגורים משודרגת, ולמבנים ומוסדות שעונים על צורכי היומיום; הרשויות המקומיות זוכות לחידוש השכונה - אם מדובר בפרויקטים של מתחמים שלמים אז נבנות גם תשתיות חדשות, מוסדות ציבור חדשים כמו בתי ספר, גני ילדים, מתנ"סים וכדומה, ואף שטחים ציבוריים פתוחים כמו פארקים, גינות שעשועים ועוד; והיזמים מצידם זוכים לפרויקטים רווחיים שמניבים שיעורי תשואה נאים.

      לדברי טל גולדשטיין, מנכ"ל משותף לצד עמי כחלון בחברה להתחדשות עירונית, שפעילה גם בערים אלה, "פרויקטי התחדשות עירונית מחיים ערים רדומות, וגם מרימים את מחירי השוק של דירות בסביבתם ובכלל בעיר. הם מביאים לערים כאלה אוכלוסייה חדשה ורעננה וברמה סוציו-אקונומית גבוהה יותר, מה שמשפיע לחיוב על תמהיל התושבים ומחדש את השכונה גם מבחינת אנשים ולא רק מבחינת בניינים; התחדשות עירונית משפרת כמובן באופן מהותי גם את חזות הרחובות. הבניינים הישנים בני עשרות השנים מפנים את מקומם לבניינים חדשים וחדישים מבחינה ארכיטקטונית, הרבה יותר יפים ואתסטיים; הרחובות מתפנים ממכוניות חונות שיורדות לחניונים התת-קרקעיים שנבנים בכל הבניינים החדשים, כך שליזם או לרשות המקומיות יש אפשרות לייצר שטחים ירוקים חדשים, שטחים ומוסדות לתועלת הציבור ותשתיות חדשות".

      טל גולדשטיין, מנכ"ל משותף בחברה להתחדשות עירונית (יח"צ , דודו אזולאי)
      טל גולדשטיין, מנכ"ל משותף בחברה להתחדשות עירונית (צילום: דודו אזולאי)

      החברה להתחדשות עירונית מובילה גם היא בימים אלה פרויקטים של פינוי-בינוי בני מאות יחידות דיור גם מחוץ לת"ל אביב: 2,000 דירות בשלבי תכנון שונים בבת ים, כ-400 דירות בגבעת שמואל, וכ-1,200 דירות בפרויקט פינוי בינוי ענק בבית שמש. כ-6,2003,600 דירות בסך הכל.

      נציין, כי בשלוש ערים אלה - גבעת שמואל, בת-ים ובית שמש - ישנה תנופת בנייה גבוהה אדירה של בהתחדשות עירונית וכן של ביזמות לבנייה חדשה הודות למדיניות תומכת של העיריות והעומדים בראשן.: בבת ים, למשל, ניתנו בשנים האחרונות היתרי בנייה לפרויקטים להתחדשות עירונית בהיקף מצטבר של כ-2,500 דירות בשנים האחרונות, עוד אלפי דירות בהתחדשות עירונית נמצאות בשלבים מתקדמים של תכנון ורישוי, ועוד ואלפי דירות נוספות בבנייה חדשה נמצאות בשלבי תכנון שונים. בתוכניות בשלבים שונים.

      בגבעת שמואל העירייה ורשות מקרקעי ישראל מקדמות תוכניות לבניית כ-2,000 יחידות דיור דרומית לשכונת רמת הדר (תוכנית 3154), כ-1,500 יחידות דיור בחלק הצפוני של העיר ובניית וכ-1,500 דירות חדשות בפרויקט פינוי-בינוי גדול בשכונת גיורא הוותיקה.

      "אנחנו רואים בדיירים כשותפים מלאים שלנו בתהליך"

      גולדשטיין מתייחס לתנופת הבנייה בערים אלה ומציין כי היא מתאפשרת רק אם קיים שיתוף פעולה מלא מצד הרשויות המקומיות. "אם ראש העיר לא רוצה התחדשות עירונית, או סבור שפרויקט מסוים לא מציע פתרונות הולמים לתושבים ולעיר - הפרויקט פשוט לא יקרום עור וגידים. אם אין לי שת"פ מלא מהרשות המקומית - לא אמשיך עם קידום הפרויקט, כי הסיכוי לקדם את הפרויקט יהיה נמוך ואפילו אפסי".

      "לחברה שלנו היו קשיים עם רשויות, אבל אלה קשיים שנבעו מרצון הרשויות למצוא פתרון הולם לעיר ולתושביה,תושבים שלהן ולעיר, ולכן אחרי שעשינו את ההתאמות המבוקשות - היה זכינו גם היה לשיתוף פעולה", מוסיף גולדשטיין. "אנחנו מעדיפים להתאים את התוכניות שלנו למדיניות העירייה - אם למשל בעיר מסוימת יש תב"ע או תוכנית מתאר ולפיהן שלפיהן מותר לבנות למשל רק 15 קומות -לא נגיש תוכנית למגדל בן 30 קומות. זה יהיה בזבוז זמן ואנחנו חוסכים מהחברה וגם מהדיירים שנים על גבי שנים של משא ומתן תכנוני מיותר".

      לאחר שהושג שיתוף פעולה מצד הרשות המקומית והפרויקט כבר מקודם, היבט נוסף וחשוב בהתחדשות עירונית הם הדיירים בבניין. שיתוף פעולה מלא מצידם חשוב לא פחות משיתוף הפעולה מצד הרשות המקומית, וכשהוא מתקבל - הפרויקט מתקדם בצורה חלקה ומהירה הרבה יותר. "אנחנו רואים בדיירים כשותפים מלאים שלנו בתהליך, מעדכנים אותם בכל שלבי התהליך המפורטים ומאפשרים להם לקחת חלק פעיל בו. הדיירים הם בעלי הקרקע וצריך להתייחס אליהם בהתאם מבחינת השירות", מסכם גולדשטיין.

      לאתר החברה להתחדשות עירונית

      לעוד כתבות ועדכונים בנדל"ן לחצו כאן

      להורדת האפליקציה של מרכז הנדל"ן לחץ כאן