אתם בעלי הקרקע? הטעות שעלולה לעלות לכם ביוקר

בישראל קיימים מספר חוקים שמאפשרים לרשויות מקומיות להפקיע אדמות פרטיות, כאשר אלה נחוצות למילוי צורכי ציבור, תוך כדי פיצוי בעל הקרקע באופן מלא או חלקי. כיצד מתבצע תהליך ההפקעה ומהן האפשרויות העומדות בפני בעלי הקרקעות?

"לרשות יש הליכים מקדימים שעליה לעשות לפני העלייה על הקרקע", מסבירה עו"ד יפעת בן אריה, מנהלת מחלקת תכנון, בנייה וליטיגציה במשרד עורכי הדין צבי שוב. "בדרך כלל, למעט חריגים, היא צריכה לקדם תכנית לשינוי ייעוד הקרקע מאותו ייעוד שקיים, בין אם זה קרקע חקלאית או קרקע לבניית דירות למגורים. לאחר יצירת תכנית לשינוי ייעוד היא צריכה לחלק הודעות לרכישה שנשלחות לבעלי הקרקע והם מודעים לכך שרוצים להפקיע את שטחם. בדרך כלל לא מעדכנים את הבעלים, אין חובה לכך בחוק וזהו אחד האבסורדים הגדולים במדינת ישראל".

"כשתכנית מייעדת קרקע לשימוש ציבורי יש הליך שבו אפשר להתנגד ולהשפיע במישור התכנוני. גם על כך אין חובת הודעה לבעלים", מדגישה עו"ד בן אריה, "המלצתי לבעלי קרקעות היא ללכת למוסדות התכנון, להתעדכן מעת לעת ואפילו לקחת עורך דין או שמאי ולהתייעץ איתם, לעקוב במסגרת אתרי האינטרנט או אפילו להיכנס לעירייה, לוועדה המקומית, לבדוק את הדברים גם בוועדות המחוזיות, כדי לנסות להבין אם יש איזשהו שינוי תכנוני שחל בקרקע"

הרבה בעלי קרקע מקבלים הודעות על הפקעת קרקע על סמך תכניות שאושרו לפני כמה שנים ולא תמיד אפשר לקבל פיצוי בגלל זה, שכן אפשר לנהל תביעה על תכנית שינוי ייעוד כשלוש שנים לאחור. "אם אדם מקבל הודעת הפקעה אחרי ארבע או חמש שנים ואנחנו מבינים שהתכנית אושרה לפני מספר שנים, אי אפשר לנהל תביעות בגלל התיישנות", אומרת עו"ד בן אריה, "בעל הקרקע מאבד את היכולת שלו לתבוע את מרבית הפיצוי בגין ההפקעה, הוא יקבל פיצוי רק לפי שווי של צורך ציבורי, של דרך, שהוא נמוך משמעותית".

למשרד עורכי דין צבי שוב

לעוד כתבות ועדכונים בנדל"ן לחצו כאן

להורדת האפליקציה של מרכז הנדל"ן לחצו כאן