וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

צילום מסך

לתנופת הבנייה בישראל יש מחיר כלכלי. עד היום המדינה איבדה כעשרה מיליארד שקל לטובת מכרזי מחיר למשתכן ואת הכסף הזה היה אפשר להשקיע אחרת לגמרי. הכנסנו בכירים בענף הנדל"ן לנעלי שר האוצר כדי לשמוע מהם איך אפשר לפתור את מצוקת הדיור בישראל ולטפל במחירי הדיור הגבוהים בלי להשקיע שקל מיותר בכך.

"לו הייתי שר האוצר הייתי מנהל את שוק הדיוק באופן חופשי", אומר רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, "הממשלה חייבת לקצץ דרמטית את כל המסים וההיטלים שהונחתו על הענף הזה בשנים האחרונות. לא ייתכן שרוצים להוריד את מחירי הדיור ומוסיפים עלינו מסים. רק התוספת של השנה האחרונה לבדה במחיר של כל דירה ודירה זה 60 אלף שקלים לדירה שהממשלה היא שהנחיתה על הענף והציבור הוא זה שמשלם את המחיר הזה".

אסתי פרידמן, שותפה מנהלת בקרן מימון הנדל"ן יסודות: "אילו הייתי שרת האוצר לא הייתי צריכה עשרה מיליארד שקל כדי לטפל במשבר הדיור בישראל. הדרך לטפל בבעיה היא קיצור הביורוקרטיה, באמצעות תוספת משמעותית לצוותים שמטפלים ברישוי. בפחות ממיליארד שקל אפשר אפילו לשלש את היתרי הבנייה".

אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי מקרקעין: "הקרקע והמסים גובים בין 50-60 אחוז מעלות הדירה, שניהם הולכים למדינה. הרווח היזמי עומד על 12% בממוצע וגם מתוך זה 50% הולכים למס הכנסה.

דן קצ'נובסקי, מנכ"ל משותף במרכז הנדל"ן: "בעשרה מיליארד שקל היה אפשר לבנות את הרכבת לקריית שמונה שביבי מבטיח לנו שנים, היה אפשר לתת למאה אלף ישראל מענק של כמאה אלף שקל כדי שיחליטו בעצמם איפה לרכוש את הדירה".

יעקב אטררקצ'י, מנכ"ל חברת הנדל"ן אאורה: "הדרך היחידה לייצר פתרונות בצורה מסיבית היא על ידי עידוד פרויקטים של התחדשות עירונית באזורי הביקוש, בפרויקטים האלה אפשר לשלב דיור להשכרה ודיור בר השגה, זה יוזיל את המחירים בגוש דן באזורים שבהם באמת יש מחסור בדירות".