הפתרונות שיהפכו את הבתים שלכם לחסכוניים באנרגיה בעתיד

ענף הבנייה הישראלי נמצא בתנופה חסרת תקדים. שכונות חדשות נבנות בקצב מסחרר ומדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בהתחדשות עירונית ובשינוי פני המרחב הבנוי, עם צפי לתוספת בינוי של מיליון וחצי יחידות דיור בשני העשורים הקרובים. אבל נדמה שהכמות לא אחת באה על חשבון האיכות - המבנים בישראל זוללים אנרגיה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2014, המגזר הביתי מוביל את צריכת החשמל עם 31.9%. נתון לא מעודד זה משתלב בקצב העלייה בצריכת החשמל - בשנת 2015 עלתה הצריכה הביתית ביותר מפי שניים ביחס לסקטור הבא אחריו - 7.8% במגזר הביתי לעומת 3.6% במגזר התעשייתי ו-0.6% במגזר המסחרי. אנחנו צורכים יותר חשמל ומשלמים על כך בכיס שלנו ובעלות כוללת למשק.

המועצה הישראלית לבנייה ירוקה פועלת לקדם מבנים חסכוניים באנרגיה בשני ערוצים מרכזיים. הראשון, קידום של מבנים מאופסי אנרגיה - מבנים שצורכים את אותה כמות האנרגיה שהם מספקים, והשני - קידום של דירוג אנרגטי למבנים ביחד עם פורום החברות לדירוג אנרגטי היושב תחת המועצה.

"הדירוג דומה בבסיסו לסימון אנרגטי למוצרי חשמל והוא נפוץ בשורה ארוכה של מדינות במערב. 27 מתוך 28 מדינות האיחוד האירופאי מפעילות את הכלי בהצלחה, ומאפשרות לרוכש או המשכיר להכניס את הביצועים האנרגטיים של הנכס במכלול השיקולים שלו", אומרת הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "בישראל התחילו להבין את הפוטנציאל הגלום בכלי הזה ובימים אלו מקדם משרד האנרגיה בנייה לדירוג למבנים בישראל, כחלק מיישום התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית".

למתכננים וליזמים יש כיום מגוון רחב של דרכים להביא לאקלום נכון של המבנה, חלקם ללא עלות כלל, כמו העמדה נכונה של המבנה וחלקם בעלות נוספת שמחזירה את ההשקעה עבור הדיירים. אחד המרכיבים המוכרים לשיפור באקלום של המבנה הוא הבידוד התרמי - בין אם באמצעות מעטפת חיצונית או בחלק הפנימי של המבנה.

"היום יצרניות ויבואניות ישראליות מסוגלות לספק פתרונות איכותיים בסטנדרט עולמי, אבל אלה כמעט לא קיימים בשוק פשוט בגלל שאין מודעות, הביקושים נמוכים יחסית והתקינה לא מחייבת בידוד ברמה גבוהה", מפרטת אתי מרקוביץ', מנהלת שיווק ומכירות בחברת אורבונד. "מנגד, דווקא במגזר הפרטי אנחנו מזהים התעוררות - בעלי בתים מבינים את הערך שבבנייה עם בידוד איכותי ומשקיעים על מנת לקבל תמורה במבנה איכותי וחסכוני יותר בחשמל".

"הבעיה מתחילה מהקושי הנובע מהרצון בבנייה איכותית ומבלי לייקר את עלויות הבנייה", מוסיף אדם גולעד, סמנכ"ל בחברת גולמט, "אנחנו עדים לכך במדיניות של הממשלה כמו בפרויקטים של 'מחיר למשתכן' ובגישה של יזמים וקבלנים שמוותרים על מרכיבים הכרחיים בבנייה ומנסים לשמור על מחיר אטרקטיבי. אבל הגישה הזו נובעת מטעות יסודית שמתעלמת מהעובדה שעלות הבנייה מתייקרת לא בגלל עלות הנכס, כמו בגלל עלות הקרקע".

ביניש מתייחסת לקושי זה. "הפתרון הוא באמצעות מתן תמריצים והעלאת הביקושים מלמטה", היא אומרת. "אם השוק יהיה מודע יותר לנחיצות שבבנייה ירוקה, איכותית וחסכונית באנרגיה הוא ידרוש זאת מהיזמים ומהמדינה ואלה יהיו מחוייבים לספק צרכים אלו ולשפר את איכות הבנייה הקיימת. בעולם כבר הבינו זאת ופיתחו את הכלי של הדרוג האנרגטי שמאפשר לצרכן להחשף לתפקוד האנרגטי של הדירה או המבנה ובכך להפוך נושא זה כשיקול בקבלת ההחלטות שלו".

הניסיון שנצבר במדינות שונות מלמד, כי הטמעה וביסוס מוצלחים של הכלי מביאים לחסכון עצום למשק בכללותו ולמשקי הבית בפרט. "בגרמניה לדוגמה, המודעות למבנים איכותיים וחסכוניים באנרגיה היא כל כך גבוהה, שהממשל מספק תמריצים וסובסידיות ליזמים או לדיירים המעוניינים לשפץ את דירתם", מציינת מרקוביץ', "ואכן, הבנייה בגרמניה איכותית ומכילה פתרונות בידוד מתקדמים הודות למודעות וביקושים. אגב בניגוד למה שניתן לחשוב, למרות שגרמניה נחשבת מדינה קרה ואילו אנחנו מדינה חמה - הפתרונות בשתי המדינות דומים והערך התרמי במבנה נשמר בשני המקרים, אם מבודדים נכון וביעילות".

"הכלל הבסיסי הוא לשמור על הפשטות של הדירוג", מוסיף גולעד, "שכל אחת ואחד מאתנו נוכל לקרוא ולהבין אותו כדי להתחשב במידע ולתכלל אותו במסגרת קבלת ההחלטות. כמובן שעל הדרוג להיות נגיש לקונה או לשוכר ועליו להיות אמין. כבר היו מקרים שבהם דרוגים לא אמינים פגעו בכל המהלך והובילו לתוצאה ההפוכה".