פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כשהאדמה תרעד גם בתל אביב: התכנית שתציל את ערי ישראל

      כ-800 אלף מבנים בישראל אינם עומדים בתקן רעידות האדמה וכשלושה מיליון איש נמצאים בסיכון. תמ"א 38 נועדה לחזק בניינים כדי שיעמדו בתופעת הטבע ההרסנית אולם הכמות שבוצעה היא טיפה בים. אלה שלושת הצעדים שיהפכו את היום שבו האדמה תרעד, חלילה, לפחות טראומטי

      תרגיל של פיקוד העורף כנגד רעידות אדמה, מרץ 2011 (שלומי גבאי)
      רעידת האדמה שתתרחש בעתיד חייבת להעסיק אותנו בהווה. תרגיל פיקוד העורף המדמה רעידת אדמה (צילום: שלומי גבאי)

      בזמן האחרון נדמה שהאדמה תחתינו רועדת - וזו לא מטאפורה: כ-30 רעשי אדמה בעוצמות שונות אירעו בימים האחרונים ברחבי הארץ והורגשו בעיקר בצפון, אך גם במרכז. ומה יקרה אם תגיע רעידת האדמה הגדולה? האם המבנים בתל אביב ערוכים לכך?

      זו שאלה שמעסיקה היום אנשי מקצוע רבים, מתחומים שונים. זה הזמן לומר: השאלה הזו צריכה להעסיק, למעשה, כל אחד ואחת מאיתנו. ננסה כאן לתת לה כמה תשובות.

      כידוע לכל ישראלי כמעט, אנחנו "יושבים" על אחד האזורים הרגישים ביותר מבחינת רעידות אדמה - השבר הסורי-אפריקאי. מדובר בעצם בסדרה של בקעים והעתקים שמתחילה בטורקיה שבצפון ונמשכת עד לטנזניה שבדרום, ובדרך עוברת ממש כאן, בישראל, לאורך בקעת הירדן.

      רעידת אדמה גדולה בישראל? אחת לכ-100 שנים

      המשמעות של העניין הזה ברורה: לכל אורכה של מדינת ישראל נמצאת רצועה מועדת לפורענות, שעל פי המומחים עלולה "להתעורר" ולזוז בכל רגע נתון - ולגרום לרעש אדמה גדול. הרעש המשמעותי האחרון בארץ ישראל היה ב-1927, וזה שלפניו ב-1837, וזו בדיוק המגמה: על פי המחקרים, אחת לכ-100 שנים מתרחשת כאן רעידת אדמה גדולה.

      חשוב להבין: בשל העובדה שישראל היא מדינה צרה למדי, רעידת אדמה גדולה - גם אם מקורה יהיה בשבר הסורי-אפריקאי המזרחי, תורגש היטב בכל חלקיה כמעט ותסכן כמעט את כולנו, בוודאי בערים צפופות ועתירות גורדי שחקים כמו תל אביב.

      התחזיות לא מעודדות כלל: המומחים מדברים על עשרות אלפי פצועים, על 20,000 הרוגים - ועל הרס נרחב. בתל אביב לבדה ההערכות הן כי רעידת אדמה משמעותית תסכן נכסי נדל"ן בשווי כולל של יותר מ-420 מיליארד שקלים. חישבו על כמות הבניינים בעיר, על הצפיפות ועל מספרם הרב של רבי הקומות בה, ותבינו מדוע בעיר הגדולה צפוי להיגרם נזק רב, ברכוש וכמובן גם בנפש.

      חוף הים של תל אביב (ShutterStock)
      המומחים מדברים על עשרות אלפי פצועים, על 20,000 הרוגים - ועל הרס נרחב (צילום: ShutterStock)

      הבעיה היא במבנים הישנים ולא בחדשים

      מהיכן מגיע הסיכון הגדול במקרה של רעידת אדמה? הרי כיום ענף הנדל"ן בוודאי מודע לסכנות שברעידת אדמה, ובונה את המבנים השונים בהתאם לכך. אם כן, מהו מקור הבעיה? כדי להבין זאת יש ללכת 38 שנים לאחור ומוקדם מזה: עד לשנת 1980 נבנו מבנים בישראל ללא תקן ספציפי הנוגע לבניית מבנים עמידים בפני רעידות אדמה. בשנה זו תוקן תקן 413, שמחייב את כל היזמים והקבלנים מאז - אך כל המבנים שנבנו קודם לכן למעשה אינם מוגנים מפני רעידות אדמה.

      קשה לקבוע כמה בניינים בדיוק נבנו לפני שתקן 413 נכנס לתוקפו, אך ההערכות הן שמדובר בכ-80 אלף מבנים כאלו, המכילים כ-800 אלף יחידות דיור. כשמחשבים את מספר הנפשות באותן יחידות דיור מגיעים לכשלושה מיליון איש, מספר שבהחלט צריך להדיר שינה מעיני היושבים בשלטון, וכמובן מעינינו שלנו. מדובר בשלושה מיליון איש לערך אשר נמצאים בסיכון גדול מאוד להיפגע במקרה של רעידת אדמה חזקה.

      המדינה הבינה את הבעייתיות שבמצב, והחליטה ליזום מהלך לתיקונו, בדמות תכנית המתאר הארצית מספר 38 (תמ"א 38), שמטרתה: חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. התוכנית אושרה בשנת 2005, והיא מושתתת על עיקרון מרכזי אחד - קבלן מסוים מבצע את חיזוק המבנה, ובתמורה לכך מקבל זכויות לבנייה של דירות נוספות באותו בניין שבו הוא מבצע את החיזוק. בדרך הזו הוא יכול לממן את עלויות החיזוק ולהרוויח כסף ממכירת הדירות. הדיירים, מצדם, נהנים הן מבניין חדש, הן מתנאי מגורים טובים יותר בבניין משופץ, והן מהידיעה שהבניין שלהם ככל הנראה יחזיק מעמד גם במקרה של רעש אדמה גדול.

      כיום מאפשרת תמ"א 38 לבצע לא רק חיזוק של מבנה קיים, אלא גם הריסה של המבנה והקמת מבנה חדש תחתיו (לפי עיקרון ה'פינוי-בינוי'). למעשה, בשנים האחרונות התוכנית הזו צוברת תאוצה, אחרי שנים רבות של סחבת ושל קיפאון - בעיקר בשל חוסר כדאיות מבחינת הקבלנים. נדמה כי שדרוג ושיפור התוכנית עם השנים הפכו אותה לכדאית יותר, עד שכמעט בכל הארץ מתבצעים כיום פרויקטים במסגרת תמ"א 38 או מתוכננים לצאת לדרך בקרוב.

      ועדיין, המצב אינו משביע רצון. על פי נתוני הרשות להתחדשות עירונית, חוזקו רק 328 בניינים במסגרת תמ"א 38 - שבהם 5,000 יחידות דיור. במילים אחרות: טיפה בים. כדי להיערך כראוי ולחזק את רוב המבנים (אם לא את כולם) מפני רעידות אדמה, התוכנית חייבת לתפוס תאוצה בהקדם. לאחרונה נדמה כי בתל אביב, וגם בערים גדולות אחרות, זה סוף-סוף מתחיל לקרות.

      בניינים על רקע הים במרכז העיר תל אביב (ShutterStock)
      תכנית ההתחדשות העירונית בתל אביב חייבת לתפוס תאוצה (צילום: ShutterStock)

      חיזוק מבנים, מודעות וביטוח

      נכון להיום, כ-2,000 מבנים נמצאים בשלבים ראשונים של עבודות במסגרת תמ"א 38, ועוד כ-2,300 נמצאים בתהליכי הרישוי, לקראת תחילת העבודות. הנתונים הללו מעידים על כך שהמגמה הולכת ומתחזקת, אך הקצב אינו מספיק.

      "תהליך של תמ"א 38 'מקצה לקצה' לוקח 4-5 שנים, ותמיד עולה השאלה מדוע זה לוקח כל כך הרבה זמן", אומר תומר רייפמן, מנכ"ל חברת יעז יזמות ובנייה. "התהליך כולל כמה צמתים מרכזיים, וביניהם בחירת יזם, תהליך הוצאת היתר בנייה, הבנייה עצמה והאכלוס - וכל אלו לוקחים זמן.

      "בהקשר של הסכנה מפני רעידות אדמה יש לשאול שאלה חשובה: מה יקרה אם במהלך התקופה תקרה אותה רעידת אדמה? שהרי ארבע או חמש שנים הן טווח זמן די גדול, שבו אותו בניין חשוף לסיכון. התשובה לכך נחלקת לשניים: קודם כול חשוב להגיד שתמ"א 38 היא כנראה האפשרות הטובה והמהירה ביותר למיגון בניינים ישנים מפני רעידות אדמה. שנית, אם נוריד מהתקופה את זמן הבנייה עצמו, שבו לרוב הדיירים אינם גרים בבניין, למעשה נשארנו עם שנתיים עד שלוש שנים שבהן ישנה חשיפה לסיכון - ותקופה זו קצרה בהרבה".

      כל הדברים הללו מובילים למסקנה אחת: ביצוע התחדשות עירונית בכמה שיותר מבנים היא דבר חשוב מאוד, אך הוא לא המהלך היחידי שבו רצוי שתנקוט המדינה. יש להיערך לעניין גם מבחינות אחרות.

      אחת הדרכים היא העלאת המודעות בקרב הציבור, עניין שבו מתרכזת כיום המדינה באמצעות פרסומות, תשדירים, מידע שמופץ לאזרחים דרך הרשת בכלל והרשתות החברתיות בפרט ועוד. דרך נוספת להיערך לרעש האדמה הבא היא לעודד רכישת ביטוח דירה ותכולה - פוליסה שתכסה באופן חלקי או מלא את עלויות הנזקים שעשויים להיגרם בעקבות רעש אדמה גדול. מומחים רבים ממליצים לתושבים לעשות זאת, כדי להבטיח שתהליך השיקום יהיה פשוט יותר ומהיר יותר מבחינתם.

      שלושת הצעדים הללו - חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה בקצב הולך ומתגבר, העלאת המודעות לנושא בקרב הציבור, ורכישת ביטוח פרטי לטובת כיסוי ההוצאות במקרה הצורך - הם אלו שיהפכו את היום שבו האדמה תרעד, חלילה, לטראומטי הרבה פחות, ואין זה משנה אם מדובר בתל אביב העמוסה והצפופה, בירושלים על אזוריה העתיקים או בטבריה, שהוקמה ממש מעל השבר הסורי-אפריקאי המועד לפורענות.