פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      יש לכם בעיות עם הקבלן? הדרך להימנע מסכסוך משפטי

      ההתחלה תמיד אופטימית ומלאת תקוות באשר לפרויקט הבנייה, אך בהמשך מתגלים קשיים שעשויים לאיים על הפרויקט. הכירו את היוזמה שמציעה דרך יצירתית וחדשנית לפתרון סכסוכים בצורה מהירה ויעילה

      אתר בנייה (ShutterStock , שאטרסטוק)
      אף אחד לא רוצה שהפרויקט ייתקע (צילום: ShutterStock)

      תחום ההתחדשות העירונית במדינת ישראל נמצא בתנופה גדולה וכמות התחלות הבנייה במסלולי התמ"א 38 (חיזוק ועיבוי ומסלול הריסה ובנייה מחדש) רק הולכת וגדלה. שלא כמו בפרויקטים אחרים של בנייה, בעיקר כאלה במסלול של בניית דירות חדשות, בהן בדרך כלל יש יזם אחד ולעיתים גם חברה קבלנית מבצעת אחת שבונה את כל הפרויקט, בפרויקטי ההתחדשות העירונית יש לרוב התאגדות של שתי חברות נפרדות ואף יותר מכך, שמקימות חברה אחת משותפת שהיא זו שיוזמת ולעיתים אף בונה את הפרויקט.

      כשאנו מדברים על התאגדויות כאלה, אנחנו מתכוונים במקרים רבים לחיבור בין חברה אחת שאירגנה את הדיירים והשיגה את חתימותיהם ובעצם הביאה את העסקה, לבין חברה שמביאה את הכסף והמימון לבנייה. לעיתים, ישנו גם שותף נוסף, חברה קבלנית מבצעת שמביאה את הידע ההנדסי ואת יכולות הביצוע.

      בדרך כלל, בהתאגדויות כאלה מדובר מצד אחד, על חברה גדולה ובעלת עוצמה עסקית גדולה יותר לצד חברה פחות גדולה ובעלת גב כלכלי חלש יותר. מצב זה, כשלעצמו, יוצר הבדלים ברורים בין הצדדים, נקודת ראייה אחרת של העסקה ומתח מובנה בין השותפים, שלעיתים יכול להוות בסיס לסכסוכים עסקיים מרים ביניהם.

      עורכי דין מקצועיים ומיומנים שמכירים את אופי העסקאות וההתאגדויות בתחומי ההתחדשות העירונית יכולים בלא מעט מקרים, באמצעות יצירת הסכמי התאגדות ושותפות, לתת מענה ולבנות מנגנון ברור וידוע מראש, לכל הצדדים, כדי למנוע חילוקי דעות. עורכי דין שצופים מראש את הבעיות שעלולות לצוץ גם ידעו לקבוע איך ובאלה נסיבות יעשה בפרויקט עם קרות המשבר בין השותפים.

      אך ברור שלא כל משבר אפשר לחזות וגם כאשר זה קורה והאמוציות והרגש מחליפים את השכל הישר, הדרך למשבר קשה שיפגע בפרויקט ואף יכול לעצור את מימושו, פתוחה לגמרי. מכאן הדרך לתביעה בבית המשפט עשויה להיות קצרה. אלא שעומס התיקים בבתי המשפט בלתי נסבל ורק הולך ועולה ולמעשה מפחית משמעותית את הסיכוי של הצדדים לסיים במהירות את הסכסוך ולהתפנות לקידום הפרויקט.

      אם נחשיב גם את העלויות הכלכליות הכבדות הכרוכות עם ההליך המשפטי וגם חוסר הוודאות באשר לתוצאתו הרי שיש כאן, בסופו של עניין, פגיעה בכל הצדדים והפיכת הדרך לביצוע וסיום פרויקטים לפתלתלה וארוכה.

      מהנדס בניין (ShutterStock)
      סכסון שמגיע לבית המשפט עלול להימשך חודשים ואף שנים (צילום: ShutterStock)

      מספר עורכי דין מובילים מציעים דרך יצירתית וחדשנית ליישוב סכסוכים בצורה מקצועית, מהירה ויעילה לאחר שהקימו לאחרונה את המרכז לפתרון סכסוכים. במרכז מתנהלים תהליכים משולבים של גישור ובוררות ומציעים פתרונות משפטיים אלטרנטיביים לסכסוכים תוך פרקי זמן קצרים יחסית ובמגוון תחומים בעולם העסקי, לרבות בתחומי ההתחדשות העירונית.

      עו"ד אברהם ללום, שהינו אחד מיוזמי הקמת המרכז החדש מספר כי הרעיון להקמה בא מצורך אמיתי שנובע מחיי היומיום של ליווי משפטי ליזמים וקבלנים בפרויקטים של התחדשות עירונית.

      "שמנו לב כי ברבים מהפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית מתעוררים לא אחת סכסוכים ומריבות בין השותפים בפרויקטים, בין היזם לדיירים ובין יזמים לחברות המבצעות. ברגע שנוצר סכסוך כזה המשמעות היא עיכוב גדול בביצוע ועד כדי עצירת הפרויקט לחלוטין ולנזקים כלכליים גדולים לכל הצדדים המעורבים".

      "לפני מספר שבועות", מספר ללום, "הגיעו אליי לתהליך של 'גישבור', שלושה אנשי עסקים ששותפים בחברה שמבצעת במקביל מספר פרויקטים של התחדשות עירונית. אותם יזמים החליטו לפרק את השותפות ביניהם אבל כל אחד מהם ראה אחרת את המשך השותפות ואת בניית הפרויקטים. אחד השותפים רצה להמשיך את הבנייה רק בפרויקט ספציפי אחד, שותף אחר רצה לצאת מהשותפות בכל הפרויקטים והשלישי ביקש להמשיך ולהישאר בכל הפרויקטים".

      "האתגר במקרה כזה הוא גדול מאוד מכיוון שסבך האינטרסים הסותרים כאן הוא גדול ובנוסף יש בעיות ואי ודאות בכל נושא המיסוי. המטרה הראשונה והכי חשובה עבורי היא קודם כל להחזיק את החברה נושמת, פעילה וממשיכה בתהליכי הבנייה. אך בו בזמן עליי למצוא את הפתרון שיהיה הכי טוב עבור כל הצדדים. בסופו של דבר תוך פרק זמן קצר מאוד של שש שעות בלבד הצלחנו למצוא את הפתרונות הנכונים: חלק מהפרויקטים הוצאו למכירה, חלק נקנו על ידי השותפים האחרים והשותפות כמובן פורקה. תיק כזה, אם היה מגיע לבית המשפט, היה עשוי לקחת שנה וחצי לכל הפחות שזה נצח במושגים עסקיים שלא לדבר על סיכון לעתיד הפרויקט מאחר ומדובר על הסכמים שיש צדדי ג' שהינם הבעלים הקיימים".

      "לפני זמן לא רב", מספר ללום, "הגיעו אליי לתהליך של 'גישבור', שלושה אנשי עסקים ששותפים בחברה שמבצעת במקביל מספר פרויקטים של התחדשות עירונית. אותם יזמים החליטו לפרק את השותפות ביניהם אבל כל אחד מהם ראה אחרת את המשך השותפות ואת בניית הפרויקטים. אחד השותפים רצה להמשיך את הבנייה רק בפרויקט ספציפי אחד, שותף אחר רצה לצאת מהשותפות בכל הפרויקטים והשלישי ביקש להמשיך ולהישאר בכל הפרויקטים. האתגר במקרה כזה הוא גדול מאוד מכיוון שסבך האינטרסים הסותרים כאן הוא גדול והמטרה הראשונה והכי חשובה עבורי היא קודם כל להחזיק את החברה נושמת, פעילה וממשיכה בתהליכי הבנייה. אך בו בזמן עליי למצוא את הפתרון שיהיה הכי טוב עבור כל הצדדים. בסופו של דבר תוך פרק זמן קצר מאוד של שש שעות בלבד הצלחנו למצוא את הפתרונות הנכונים: חלק מהפרויקטים הוצאו למכירה, חלק נקנו על ידי השותפים האחרים והשותפות כמובן פורקה. תיק כזה, אם היה מגיע לבית המשפט, היה עשוי לקחת שנה וחצי עד שנתיים שזה נצח במושגים עסקיים".