עולם הנדל"ן רווי באמוציות ובכסף. ומטבע הדברים היכן שיש ממון, כבוד ורגשות, נוצר כר נרחב לסכסוכים ולהשמצות - סכסוך שכנים ביחס להפעלת הרכוש המשותף, מחלוקת בין הדיירים לגבי פרויקט תמ"א 38/פינוי בינוי, אי הסכמה בין השכנים בקשר ליזם המשפץ את הבניין בפרויקט תמ"א, או בין יזמים לקבלנים בגין אי ביצוע עבודות לשביעות רצון היזם ועוד.
בשנים האחרונות, הפנימו חלק מהמתדיינים שבחלק מהמקרים קיימת אלטרנטיבה לפתרון המחלוקות בבית המשפט באמצעות גישור או בוררות בהליך מיוחד המלכד את יתרונות הליך הגישור עם הבוררות שנקרא "גישבור".
"ככלל, ככל שתיק אינו סב סביב נושאים משפטיים גרידא, הרי שפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, עשוי לעיתים להיות יעיל במיוחד לצדדים", מסביר עו"ד שלומי וינברג, מעורכי הדין המובילים והמשפיעים בתחום לשון הרע בישראל ומשמש כמגשר-בורר ב"מרכז לפתרון סכסוכים".
"בכל הקשור לסכסוכי שכנים, בחלק ניכר מהמקרים הנושאים המקצועיים אינם מהווים את הטריגר האמיתי למריבה". מדגים וינברג, "בתחום ההתחדשות העירונית למשל, המריבות הנפוצות סבות בין היתר במאבקים הגולשים לדיבה בין התומכים בפרויקט העתידי לבין מתנגדיו, או לחילופין סביב השאלה מי מביא את היזם, או מי יהיה נציג הדיירים בוועד. כל סכסוך שכזה עלול להוביל להשמצות הדדיות, לדוגמה האשמה בפרהסיה של אחד השכנים בקבלת טובות הנאה לכאורה מהיזם שהוא חפץ ביקרו".
מדוע לדעתך הליך הגישבור (גישור-בוררות) יכול להוות אלטרנטיבה עדיפה במקרים שכאלו?
"הליך הגישבור הוא פחות פורמלי, ולכן מלכתחילה הצדדים מגיעים טעונים פחות ונכונים יותר לפשרה. ענייני שכנים רבים נובעים יותר מטעמים של כבוד או עקב סכסוך מוקדם ביחס לרכוש המשותף/לרעש וכו', ולכן שימוש בכלים משפטיים 'נוקשים' עלול בחלק מהמקרים שלא להתאים".
מה באשר לתביעות לשון הרע שבין יזמי נדל"ן לדיירים?
"לא פעם, כשדייר אינו מרוצה מהדירה שקיבל, הוא מפרסם באינטרנט - בפייסבוק, בווטסאפ או בבלוגים - שיזם או קבלן פלוני עשה עבודה לא טובה, ולרוב מדובר במינוחים מעודנים פחות. כל עוד מדובר בעובדות נכונות או בהבעת דעה לגיטימית ובתום לב - אין שום בעיה. אולם במקרים שבהם הביקורת חורגת מעובדות נכונות או מהבעת דעה בתום לב, והפגיעה ביזם משמעותית, עומדות בפני היזם, למעשה, שלוש אפשרויות: האחת, להבליג או להגיב באופן תקשורתי והשנייה, להגיש תביעת לשון הרע, באמצעות עו"ד המתמחה בלשון הרע או לנהל הליך גישור-בוררות קצר. החיסרון המרכזי בניהול הליך בבית משפט במקרה כזה, מעבר להתמשכות התהליך עצמו, היא בכך שהתביעה חשופה לציבור, ולעיתים היזם אינו מעוניין בכך שכן, הדבר פוגע המוניטין שלו. בדומה לכך, גם דייר שמעורב בסכסוך כזה, יעדיף לא פעם לנהל את הסכסוך בחשיפה מינימאלית, מתוך חשש שיזם עתידי או בעל מקצוע כלשהו יעדיף שלא להיכנס 'למערכת יחסים עסקית' עם דייר מכפיש או עם דיירים שבאותו בניין מתגורר דייר כזה. חשוב לזכור כי הליך הגישבור מהיר יותר מהליך משפטי מסורתי, ובתחום ההתחדשות העירונית הזמן משחק שחקן מרכזי, התמשכות תהליכים לעיתים גורמים לאי מימוש פרויקטים".
"תחום ההתחדשות העירונית בעולם הנדל"ן הוא בעל מאפיינים ייחודיים, כך גם תחום לשון הרע", מסכם ויינברג, "לכן לעיתים יש לטפל בהם באמצעים קונבנציונליים פחות. מכיוון שהליך הגישבור הוא קצר ופחות פורמלי ומאיים, הוא עשוי להוות, לעיתים קרובות, פתרון מתאים לפתרון סכסוכים שכאלו".
